רש"י על חולין ק״כ

1 אמתניתין - דקתני עצמות מצטרפין ועל כרחך משום שומר דהא יד לא מצטרף אבל נימא לא הוי שומר ולא מצטרף דאין שומר על גבי שומר:

2 שומנא - שומן שעל המרק:

3 אמר ליה אביי - שומן למה לי לאצטרופי דקתני מצטרפין לטמא טומאת אוכלין בהדי בשר הא בפני עצמו לא ושומן אמאי לא אוכל מעליא הוא:

4 חלב דקריש - לחה היוצאה מן הבשר שקורין גלייר"א:

5 ציר שעל גבי ירק - משקה היוצא מן הירק. ל"א ציר שהיו מטבילין מאכלן בציר:

6 מצטרפין לככותבת - ואע"ג דלא קריש כיון דבהדי אוכל מיחבר אוכל הוא:

7 ומשני התם - טעמא דיוה"כ לאו משום אוכלא הוא דאי נמי לאו אוכלא כיון דמייתבא דעתיה מחייב דהא לא תעונה כתיב ויקרא כג וזה לא התענה אבל הכא אוכל ומשקה אין מצטרפין דהא לא שוו שיעורייהו. ואע"ג דהתם נמי תנן יומא דף עג: אכל ושתה אין מצטרפין ה"מ אכל ושתה דקים להו לרבנן דלא מייתבא דעתיה בהכי אבל ציר שע"ג ירק קים להו לרבנן דמייתבא:

8 קיפה - פונדרייל"א דק שבבשר שצולל ליסוד הקדרה שקורין פונדרייל"א:

9 תבלין - באנפי נפשייהו ולא אכלי להו אינשי:

10 הקפה - הקרישו על גבי האור:

11 לרבות את השותה - מדכתיב ויקרא ז ונכרתה הנפש נפש משמע כל דבר המיישב דעתו של אדם ואפילו שותה כמו בראשית כג אם יש את נפשכם שהיא לשון תאוה וקורת רוח שהנפש נהנה ממנו:

12 המחהו - התיכו לעוף טהור באור שקורין פונדר"א וגמעו מטמא בגדים אבית הבליעה:

13 המחהו בחמה - וגמעו טהור וטעמא מפרש לקמן:

14 וכל נפש אשר תאכל נבלה וגו' - גבי נבלת עוף טהור כתיב ויקרא יז:

15 משלחן גבוה זכו - והיתרא משום גבוה הוא אבל לגבי הדיוט לא אשכחן דהותר:

16 הטמאים - בשרצים כתיב וה"א יתירא קא דריש:

17 ליגמר - מחלב וחמץ ונבלה דמיחוי שלהם כמותם:

18 שרצים איסור אכילתם בכעדשה כטומאתן דתני ר' יוסי בר' חנינא והבדלתם בין הבהמה הטהורה לטמאה וגו' פתח הכתוב באכילה וסיים בטומאה לומר לך מה טומאה בכעדשה אף אכילה בכעדשה במעילה בפרק קדשי מזבח מעילה דף טז: הילכך אי לא כתיב מיחוי בגופייהו ויליף מהנך ה"א לא מחייב אמיחויין בפחות מכזית:

19 מה לשרצים - דין הוא שיהא מיחוי שלהן כמותן:

20 שכן טומאתן - ואיסורן במשהו:

21 החדש - קודם שקרב העומר ועושה שכר מן השעורין:

22 והשביעית - משקין היוצאין מהן נוהגת בהן שביעית וחייבין בביעור כמותן:

23 מהנך - חלב וחמץ ונבלה:

24 שכן איסור הבא מאליו - ותינח למילף מינייהו טבל וחדש ושביעית וכלאי הכרם אבל הקדש לא אתי מינייהו:

25 בכורים - אין איסורן בא מאליו שע"י שמפרישן הן קדושים:

26 פרי - מראשית כל פרי:

27 תביא - אשר תביא מארצך דהוה ליה למיכתב אשר מארצך:

28 בכורים טעונין קרייה - ארמי אובד אבי:

29 והנחה - על הרצפה והנחתו לפני ה':

30 מה לתרומה ובכורים שכן חייבים עליהן מיתה - במזיד וחומש בשוגג וכי פרכת מה לתרומה שכן חייבין עליה מיתה וחומש ליכא למימר בכורים יוכיחו:

31 מתרומה וחד מהנך - חמץ או נבלה דכי פרכת מה לתרומה שכן מיתה נבלה תוכיח מה לנבלה שכן איסור הבא מאליו תרומה תוכיח וחזר הדין הצד השוה שבהן שאסורין הן עצמן ומשקין היוצאין מהן כמותן אף אני אביא את אלו:

32 סיתווניות - ענבים הנמצאין בגפנים בימות החורף שאין מתבשלין לעולם ועושין מהן חומץ:

33 ושאר כל מיני פירות - חוץ מענבים וזיתים שדרכן בכך:

34 מחייב קרן וחומש - אם אכלן בשוגג:

35 במאי קמיפלגי - הואיל דילפינן תרומה מבכורים למשקין היוצאין מהן כמותן:

36 בדון מינה ומינה - בכל גזירות שוות ובנין אב שבתורה שאנו למדים דבר מחבירו אי דיינינן ליה וגמרינן ליה לכל מילי או דון מינה מה שאנו צריכין לו ואוקי באתרה למילי אחרנייתא דמיפרשי בגופיה קמיפלגי:

37 בכורים - מביאין מכל שבעת המינין:

38 אף תרומה נמי - שהפרישה בפירות כגון תמרים ותפוחים כיון דתרומה נוהגת בפרי אף על גב דאינה נוהגת במשקין שלהן אלא בתירוש ויצהר בלבד הנך משקין כיון דמפירות תרומה אתו הרי הן כתרומה. והאי דון מינה ומינה לאו דוקא קאמר דהא תמרים ותפוחים גופייהו אין תרומתן מן התורה אלא מדברי סופרים והכי הוא דקאמרינן כיון דבמידי דאורייתא אית לן דון מינה ומינה ואי הואי תרומת תמרים דאורייתא הוה גמרי לה מבכורים למשקין היוצאין מהן כמותן הכי נמי רבנן בדידהו כעין דאורייתא תקון:

39 ורבי יהושע סבר - אי נמי הוא דאורייתא לא הויין משקין היוצאין מהן כמותן דאית לן דון מינה ומינה ואוקי באתרה דון מינה למה שהיא צריכה ללמוד הימנה דהיינו שיהו המשקין ממנה כמותה ותו לא תדון מינה אלא העמד אותה במקומה:

40 תירוש ויצהר - כתיבי בה ולא שאר משקין והנך משקין דנהגו בה תרומה הוא דילפינן מבכורים דאם קרא עליהן שם תרומה קודם שדרכן נאסרין משקה היוצא מהן אבל שאר משקין דלא כתיבא בהו תרומה אפילו היא כתיבא בפירות עצמן לא:

41 אין מביאין בכורים משקה - לגמרי משמע אפילו הביא פירות ודרכן דאי בדרוכין ועומדין אפילו ענבים נמי לא דהא אמרן פרי אתה מביא ואי אתה מביא משקה:

42 רבי יהושע היא דאמר - גבי תרומה לא קדישי דאית ליה דון מינה ואוקי באתרה וכיון דבתרומה לא מתסרי הדר גמר לבכורים מינה דהא דרבי רחמנא בהו תביא זיתים וענבים הוא דרבי:

43 אין סופגין - משום משקה הבא מפירות ערלה:

44 רבי יהושע היא דאמר - בתרומה לא מיתסרי ואתו בכורים גמרי מתרומה בהיקשא דאיקרו תרומה ואתיא ערלה וגמר מבכורים מגזירה שוה: